קְלִוְוסִין

קְלִוְוסִין, קְלִוְוסִיס, קִילִ׳f. (κέλευσις) command. Y.Ned.IX, end, 41c נפקת ק׳וכ׳ (not … סים) an order was issued by the king Pesik. R. s. 10 כבר הוצאתי קלווני׳ עליווכ׳ (corr. acc.) I have once issued a decree concerning him that they should ‘lift up his head Ib. יכולה קילוילוסיו שלך קיימתוכ׳ (read: קילווסין) thy decree may stand, and yet thy son may remain in his place (rank) uninjured. Ib. ונמצא ק׳ שלך קיימתוכ׳ (not … סים) and thus thy decree will be upheld, and high rank will be thy sons. Gen. R. s. 5 נלך ונעשה ק׳ שלהקב״ה Ar. (ed. קילוסין להקב״ה, corr. acc.) let us go and carry out the Lords command. Lam. R. to V, 5 אדריינוס … אפיק ק׳ Ar. (v. Matt. K. a. l.; differ. in ed.) Hadrian … issued a decree. Ib. to I, 5 בגין דעברת על קלוונין דידי (corr. acc.) whereas thou hast disobeyed my order. Gen. R. s. 63 אנא יהיב קילווןוכ׳ (corr. acc.) I give out an order Lev. R. s. 7 נימוס וקלוסים הואוכ׳ (corr. acc.; some ed. נ׳ ק׳ corr. acc.; Ar. נ׳ הוא וקילוסין הוא) it is a custom and a decree that he (Lam. R. introd. (R. Abbahu 2) קלבסים Ar. (ed. קלסים); Yalk. Ez. 363 קלווסי׳, v. קְלִירוֹס.